לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי
בְּיָם גַּלִּים וָקֶצֶף.
אֶשַּׁק תְּרָנַיִךְ אֳנִיָּתִי,
לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח.
פָּקַד אֲדֹנָי
פִּנַּת צִיּוֹן הַנִּדַּחַת,
הוֹ, מַה נָּעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד.
זָקְנָה מְאֹד אִמִּי הוֹרָתִי,
יָפְתָה מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת.
טוֹבוֹת חָרְבוֹת מוֹלַדְתִּי,
מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת.
פָּקַד אֲדֹנָי
פִּנַּת צִיּוֹן הַנִּדַּחַת,
הוֹ, מַה נָּעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד.
תוך כדי העליות השונות וגם לפני הייתה עליה ייחודית של יהודים מתימן .
העולים שהגיעו לכאן בעליית "אעלה בתמר" ב1881 ואחר כך עד שנות הארבעים בדרך לא דרך בהעפלה בלתי לגלית הגיעו לאדמת ארץ הקודש והתערו בקשיים מרובים בתוך הישוב היהודי הישראלי .
השפעתם של העולים מתימן על התרבות שנוצקה פה בכל שנות התקומה של מדינת ישראל ענקית .
המוזיקה בסגנון התימני שבתה את אוזנם של יוצרים עולי אשכנז ואת אחד השירים הללו חידשנו בפרויקט הורה גרוב .
וזהו הסיפור מאחורי השיר שבראשיתו נקרא "פקד אדוני" ואחר כך "למולדתי" .
השיר הובא לראשונה בשנת 1929 לתיאטרון "החרטום" בתיאטרון "החרטום", "תיאטרון מקורי לאמנות זעירה", שהקים יזם ידוע משנות העשרים משה ואלין בתל אביב.
הוא נכתב על ידי הלל ברגמן והולחן על ידי המלחין הידוע מרדכי זעירא להצגה שהייתה מורכבת ממערכונים ושירים שאותה ביים דוד דוידוב ושהשתתפו בה עשרה שחקנים ושחקניות תימניים מהסטודיו של ואלין.
השיר בוצע ע"י נערה יפהפיה שהיתה אשתו של הבמאי בעל התיאטרון משה ואלין ושמה היה צלחה מדרי ואחר הפך לשרה אסנת הלוי שהיתה זמרת מאד מוכרת באותם שנים יחד עם עוד זמרות ענקיות כמו – אסתר גמליאלי , ברכה צפירה ושושנה דמארי ורות אחרות .
היא שרה אותו לבושה כתימני בעל פיאות ורקדה לצליליו על הבמה.
אחר כך הלחן הזה היה בסיס לשירו של נתן אלתרמן בכרם תימן .
עיבדנו אותו כמובן לצלילי צעד תימני עם הכלים האותנטיים – עוד ותופי פח
