השירים הרוסיים עשו עליה והשפעה רבה על החיים פה בארץ וכך היה עם השיר – תה ואורז יש בסין מפרי עטו של המשורר העברי אברהם שלונסקי .
ב-1921 עלה שלונסקי ארצה כחלוץ, חבר בגדוד העבודה ותושב הקיבוץ עין חרוד. עבד בחקלאות, בסלילת כבישים ובעבודות בניין. כעבור כשנה החליטו הוא ואשתו לוסיה לעזוב את העמק ולעבור לתל אביב .
בשנה שהיה שם בסתר כדי שלא יראו בו אינטלקטואל כתב שירים בנוסחו ההומוריסטי הידוע.
בשיר "תה ואורז יש בסין " הוא כתב מילים עבריות שונות מהמקור לשיר אוקראיני בשם – " אל תתפלאו אנשים טובים "
בדרכו הייחודית שלונסקי כותב על את הווי החיים החלוצי של העלייה השלישית. על קשיי חייהם תיאורים של מחלת הקדחת לסוגיה, חלוצים החוצבים סלעים וסוללים כבישים ובעיקר ביקש להעביר את התחושה שהרעב, העייפות והמחלות שלא הצליחו לדכא את רוח הנעורים הנלהבת של החלוצים הצעירים והצעירות.
הם מבטלים בהבל פה את קשיי חייהם ושרים "מה אכפת, לא אכפת". הפגישות על הגורן, "ההצצה" אל בני המין השני, הקנטורים, ההקנטות ההדדיות וכד'. עם שיר זה יכלו להזדהות לא רק חלוצי התקופה, אלא גם צעירים, שהתחנכו בתנועות הנוער עשרות שנים לאחר מכן.
האווירה של השיר נתנה לנו את הצורך בגרסה רוקיסטית לעיבוד החדש שמשתמש בגיטרות צווחניות שלמעשה מביאה למסר צעיר של שנות השבעים שמתכתב עם האידאלים והקומונה של צעירי התקופה הסוערת .
גם בתל אביב בעבודה עם תיאטרון המטאטא לא שכח את צור מחצבתו והשיר הזה היה אחד מלהיטי התיאטרון בביצוע הזמרת שלי שרונה שהיא הזמרת ששרה לראשונה את – היו לילות .
