שִׁיר הַמַּעְפִּילִים

מִלִּים: לֵוִין קִיפְּנִיס , לַחַן: חֲנִינָא קְרַצֶ'בְסְקִי

אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!

הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי?

מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר

רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי.

 

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!

אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!

אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

 

אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ!

לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נָגֶף?

צַעַד עֲשׂוּ, רָאֹה תִּרְאוּ:

אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֵב.

 

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!

אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!

אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
השירים של פעם הקאנוניים וכמה מהם שנכתבים אף היום מספרים סיפורה של התקופה בה נכתבו וכך גם השיר שנקרא "שיר המעפילים" .
והסיפור האורגינלי כך היה : זה היה בשנת 1919 בימי העליה השלישית עת יצאו חברי קבוצת מועדון המכבי בירושלים ויחד איתם תלמידים מ"בצלאל" וחניכי בית המדרש למורים שאליהם הצטרף המשורר לוין קיפניס לטיול לילי בהרי יהודה .
כשהגיעו להר תלול החליטו הנוכחים להתחרות ביניהם מי יגיע ראשון אל ראש ההר.
רובם נשרו בדרך ולוין קיפניס ועוד שנים מהנוכחים הגיעו אל ראש ההר.
כשחזרו לעיר נפגשו כולם לספר חוויות מהטיול .
לוין קיפניס סיפר לכולם שזאת הייתה חוויה מאד מיוחדת עבורו שכן באזור הולדתו באוקראינה לא נתקל בהרים אלא באזורים מישוריים והאמת שנשמתו כמעט פרחה מגופו ומאד הצטער שאילץ עצמו לעשות זאת .
מי שהיה איתו בשיחה היה פרופסור סוקניק אביהם של יגאל ויוסי ידין .
סוקניק הציע לקיפניס בעקבות החוויה לכתוב שיר לכת שיקפיץ את הנוער של אותה תקופה שהיה מאד חלוצי בחינוכו .
המילים של השיר סיפרו את הסיפור הספציפי אך כוונו אל כל האוכלוסיה בישוב היהודי שהיה זקוק לתמריץ תרבותי ומוזיקלי בתוך החיים מלאי האידאלים והאמונה בכיבוש כל הארץ על נופיה וכן במילותיו של השיר התריס לוין נגד הישוב הישן שאיננו מעז לעלות אל ראש ההר המטאפורי .  
אחרי פרסום השיר בעיתון המכבי 3 מלחינים כתבו לחנים למילותיו של קיפניס אך מתוכם התפרסמה דוקא הגירסא  שאנחנו בחרנו והיא של חנינא קרצ'בסקי  .
אנחנו מצאנו בלחן ובמילים משהו בקצב יווני וקופצני והפכנו אותו לממש חגיגה של ממש בעזרת נגינה בתוספת בוזוקי .
ביצוע השיר מתוך מופע – מתיישבים ושרים באולם בית היוצר

השאירו פרטים!

דילוג לתוכן