מלחמת החרבות ומלחמת האמהות למען חטופיהם והליווי של חיילינו על ידי משפחותיהם משנה את הגישה כלפי שיר אידי ישן נושן שעשה גלגול עוד מימי תחילת הציונות בגלות ששמו – מכתב מאימא .

הוא נכתב בראשית המאה העשרים על רקע גלי ההגירה הגדולים ממזרח אירופה לאמריקה  על ידי שלמה שמולביץ' כותב ומלחין שהיגר מרוסיה לארצות הברית .

השיר מספר על בן יחיד, שהיגר ל'עולם החדש' והשאיר את אמו מאחור, בעיירה הענייה והנידחת שבמזרח אירופה. הוא גר עתה בניו-יורק וכבר שמונה שנים שאמו לא שמעה ממנו.

לבו לב אבן. הוא אינו שולח לה מכתבים אף על פי שהצליח ויש לו אשה יפה ושני ילדים. והנה, כטוב לבו של הבן עליו, מגיע אליו מכתב המבשר כי אמו מתה ומשאלתה האחרונה היא לשמוע מבנה האהוב תפילת קדיש על נשמתה…

נתן אלתרמן הארץ-ישראלי לקח מן השיר את המסגרת הרעיונית לא הותיר זכר מן המילים המקוריות ושמואל פרשקו הלחין מחדש את בתי השיר ומן המקור נטל רק את המנגינה של הפזמון החוזר.

בגירסא של אלתרמן מדובר במכתב ששולחת האימא לבנה שבחזית עם הצעות של אימא ובו גם בקשה להחזיר את הצנצנת של הריבה שהכינה והמלחין שמואל פֶרְשְׁקוֹ הצליח ללכוד במנגינה הנהדרת שהלחין את האווירה המיוחדת שמתאימה עד ימינו . .

השיר 'מכתב מאימא' של אלתרמן ופרשקו  נכתב למחזה בתיאטרון ה"מטאטא" מדובר בימי מלחמת העולם השנייה ומתנדבים רבים מן היישוב העברי בארץ ישראל שירתו בצבא הבריטי, בחילות החַפָּרים, הרגלים, התובלה  או האוויר והיו אז רחוקים מהבית ומאמא.

אנחנו שינינו את המילה קורפורל של אותה תקופה והשתמשנו בגירסא העכשווית יותר עם הדרגה רב סמל ובעיבוד רומנטי מודרני הולם לשיר שיכול להתאים לכל האימהות הדואגות בכל התקופות .