דילוג לתוכן

שָׁכַב בְּנִי

מִלִּים - עִמָּנוּאֵל הָרוּסִי , לַחַן - אַהֲרֹן חֲרִיטוֹנוֹב

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה,

אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה.

עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ,

שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע.

 

מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן

וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם…

אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן,

נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן.

 

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל

יָעוּף מַהֵר מְאֹד.

אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל.

מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד.

 

מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ,

בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב.

הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ,

תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו.

 

הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל,

כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל.

 

אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה

וְתִקְצֹר בְּרִנָּה –

אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע:

נוּמָה, נוּמָה נָא.

 

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר,

שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן.

סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר,

אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן.

 

בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר,

שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב.

הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר,

תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו.

 

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא,

כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר.

אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה,

תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר.

 

בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,

וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן…

אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,

נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.

 

לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ

תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ,

אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ

מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

 

מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד,

בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב.

הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד,

תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו.
יש שירים עתיקים שהמשמעות שלהם , על אף שהאירועים שמסופרים בהם מתקופות עבר רחוקות, נשארת עד לימינו אלה . 
השיר "שכב בני " נכתב במקור כשיר ערש לתינוק שנולד בימי מאורעות תרפ"ט (1929) אבל אם נחליף את שמות האירועים הוא יתאים בהחלט אפילו לתקופתנו .  
המהומות שהתחילו בירושלים בתשעה באב, הגיעו לשיאן בְּי"ז באב (23/8/1929) והתפשטו לשאר חלקי הארץ.
רבים מיהודי חברון נשחטו ואלה שנשארו בחיים נאלצו לעזוב את העיר.
חולדה נהרסה. יהודי יפו ברחו לתל אביב לאחר שמספר יהודים נרצחו בידי פורעים ערביים.
בעמק יזרעאל הותקפו בית אלפא ומשמר העמק והוצתו הגרנות ביישובים שונים.
עמנואל הרוסי אחד מהמשוררים הגדולים של שנות ה- 20 ,30, 40 בארץ ישראל כחבר "ההגנה " נקרא להגן על תל-אביב ונשלח עם קבוצה של כתריסר בחורים מצוידים במקלות לעמדה שהייתה ממוקמת על גבול ת"א יפו .
אשתו של עמנואל חכתה ללדת כל יום, ועם נשים נוספות גלגלה תחבושות שנקרעו מסדינים.
לפתע הגיעה הודעה לעמדה –  "עמנואל, נולד לך בן" לאחר פגישתם של האם ותינוקה עם עמנואל הרוסי החליטו לקרוא לילד אבנר על שם חודש אב שבו הוא נולד .
וכך נולד התינוק ושיר הערש "שכב בני " שמתאר את כל האירועים הקשים של אותה תקופה כשלמעשה המשורר פונה אל בנו הקטן ועודד אותו לא לדאוג ושיהיו ימים טובים יותר כשהסבל מהאירועים הקשים יסתיים .
הלחן שעל פיו נכתבו המילים וגם הותאמו הוא לחן חסידי שהיו בזמנו שרים אותו ללא מילים כניגון ואחר עשרות שנים הוצמדו אליו מילות השיר החסידי "כי הנה כחומר".
העיבוד שלנו לשיר הרוקיסטי מלנכולי הזה מוביל אל הרוק הישן והאהוב מלהקות שנות ה-60 בגיטרות אקוסטית וחשמלית מייבבות .  
ביצוע השיר מתוך מופע – מתיישבים ושרים באולם בית היוצר

השאירו פרטים!