יום שני היום , שמיני למאי והשנה 2023 . אני יושב על כסא משרדי גבוה בחדר העבודה שלי פני מרוכזות ועיני כבר יבשות מרוב הסתכלות במחשב . הכל קצת מתערפל אצלי בפנים . לאט לאט נסגרות לי העפעפיים . חשכה עוטפת אותי וכהרגלי אני עף לי ומרחף . ..
שנים אני מחפש והנה זה מגיע …. ההרגשה הזאת שאני חוזר עם הזמן ונוחת בתקופה שעליה אני ובת זוגי מזל חולמים כבר עשר שנים .
כאילו רק אתמול זה קרה . יושבים ליד שולחן במטבח ועובדים על מופע שלם על אברהם שלונסקי המשורר . נוברים יחד בספרים. גולשים באינטרנט ובעיקר באתר זמרשת – Zemereshet . חבורה של חוקרים צעירים שלקחו להם למטרה להציל את הזמר העברי המוקדם והצליחו לאסוף אלפי שירים כשלכל שיר ומילים הוסיפו ים של פרטים ארכיוניים .
עוברים לנו משיר לשיר ומלקטים חומרים למופע בשם – "תכול המטפחת" – אברהם שלונסקי – שירים וסיפורים .
לפתע נעצרת הנבירה ומזל לוחשת אלי -" ג'קי תשמע . בא לי רעיון "
אני זוכר כמו היה זה אתמול איך הדמעות בעיניה מדברות אלי .
" פתאום נזכרתי באמא " אומרת היא בקול חנוק . "איך הייתה יושבת ושרה לנו בבית בכפר יונה כשהיינו ממש צעירות את שירי ארץ ישראל הישנים " ..
" למה את חותרת מזלי ?" עונה בקול ענייני לא מבין שיש כאן הארה לא נורמלית .
" אתה יודע מה זה אומר? . לוחשת לי ולחלוחית דקה בעיניה. "אני קיבלתי מאמא את האהבה הזאת לשירים של פעם וזה אומר שאולי אנחנו צריכים לעשות משהו בשביל שגם הנכדים שלנו יכירו את השירים האלה . אולי נלך לאלון אוחנה המעבד שלנו ונקליט אותם עם עיבודים חדשים כמו הרבה שירים שעשינו ונעלה אותם לאינטרנט . ובמקביל נבנה מופעים לקהל שלנו "
היא מדהימה אותי . עד לאותה תקופה כל מה שעשינו למען ההופעות שלנו היה מקצועי לגמרי . זו הייתה פעם מאד מיוחדת שמזלי שלי מאמינה בפרויקט ומדברת עליו במונחים אידאולוגיים .
כל מה שאני יכול לענות לה באותו הרגע זה " ממי , איזה רעיון משגע . אני מחר מתחיל לעבוד על זה" .
ככה נולד הרעיון של פרויקט הורה גרוב.
עשר שנים חלפו והנה אנחנו פה עם קובץ שלם ובו 60 שירים שחידשנו בעיבודים מיוחדים והקלטנו למען הדורות הבאים , מופיעים ומבשרים את מה שחלמנו . והמסע שבחלום מתחיל להצמיח כנפים
#הורה גרוב
